מדליסטים

מיכאל קלגנוב

 
מדלית ארד באולימפיאדת סידני 2000  (קאייקים)
 
לולא מיכאל קלגנוב היתה ישראל חוזרת מאולימפיאדת סידני 2000 ללא מדליה, לראשונה מאז המשחקים האולימפיים בסיאול 1988.

קלגנוב נולד באוזבקיסטן בשנת 1974 ועלה לישראל בגיל 22, בדיוק ארבע שנים לפני האולימפיאדה. הוא התגורר בקיבוץ דגניה, סמוך לכנרת והתחבר מיד לאגודת הפועל עמק הירדן.

ביום האחרון בסידני, רגע לפני שנפתח טקס הסיום של המשחקים, זינק קלגנוב למקצה הגמר בחתירה ל-500 מטרים בניסיון האחרון להשיג מדליה אולימפית עבור ישראל.

הלחץ היה אדיר: המשלחת הישראלית עמדה לחזור בידיים ריקות, כשרק יום קודם לכן איכזב הקייאקיסט הישראלי וסיים במקום הרביעי בגמר החתירה בקיאק ל-1,000 מטר. הוא החמיץ את מדלית הארד בגלל 42 אלפיות השניה.

הזינוק נקבע לתשע בבוקר, אבל הרוחות החזקות שנשבו באתר החתירה שיבשו את התוכנית. תחילה נדחה הזינוק בשעה, ואז בשעתיים נוספות, ואז בעוד שעתיים. הספורטאים חיכו במתח עצום לקריאה לרדת למים. בשעות ההמתנה הרבות האלו ירד קלגנוב למים, כלא את הגוף הגדול שלו בקיאק הקטן וחיכה בסבלנות להזדמנות שלו.

ב-15:18 ניתן האות לזינוק. כמאמר הבדיחה "אני פותח הכי חזק, ולאט לאט מגביר", קלגנוב פרץ כמו מלוע של תותח, ושייט בצורה רצחנית למקום הראשון.

הוא כבר הוביל ביתרון של קיאק על החותר במקום השני. ב-50 המטרים האחרונים הוא נחלש יותר ויותר, והיתרון אבד. מישה סיים במקום השלישי, גם זה בנס - הקייאקיסט הרביעי כמעט ועבר אותו במטר האחרון של השיוט.אבל זה לא שינה למיכאל קלגנוב: גם מדלית ארד היא מדליה אולימפית.

המאמנים והאוהדים חגגו ביציע. ישראל זכתה, ברגע האחרון, במדליה שהצילה בשבילה את המשחקים, ואלכס גלעדי, האיש שלה בוועד האולימפי הבינלאומי, היה זה שענד אותה על צווארו של קלגנוב.

אפרים זינגר, ראש המשלחת, אמר אז בהקלה: "מישה הוכיח שהוא הספורטאי מספר אחת בארץ. הוא בכיר ספורטאינו". "המדליה כבדה לי", אמר קלגנוב. הופעל עלי הרבה לחץ. כל יום כאן אתה רואה ספורטאים הולכים להביא מדליה וחוזרים בידיים ריקות".


מצאו אותנו גם ב-